חברת מטריקס, מהמובילות בארץ בתחום מערכות המידע (IT), מציינת בביאור לדוחות הרבעון השני כי היא עושה פקטורינג, כלומר מוכרת חלק מחובות הלקוחות שלה בתמורה למזומן. "בתקופת הדיווח חתמה חברה מאוחדת עם תאגיד פיננסי על הסכם למכירת חובות לקוחות, ללא זכות החזרה (למעט אם מדובר בסכסוך עסקי מול הלקוחות)", נכתב בביאור. "ליום 30 ביוני 2012, וליום 31 בדצמבר 2011, יתרת החובות שנגרעו כאמור וטרם הגיע מועד פירעונם עמדה על כ-66 מיליון שקל ו-0 מיליון שקל, בהתאמה.למועד החתימה על הדוחות הכספיים-ביניים-מאוחדים, כל החובות לעיל נגבו".
פקטורינג זו לא מילה גסה, אך זו פעולה שדורשת בירור, בעיקר בגלל שתי סיבות: ראשית, מדובר במהלך שחברות במצוקה פיננסית אוהבות להיעזר בו, כלומר הוא עלול להעיד על קשיים תזרימיים/פיננסיים - וזה בטח ובטח לא המקרה של מטריקס; הסיבה השנייה היא שפקטורינג הוא מהלך מימוני שתוצר חשוב שלו הוא ייפוי דוחות - יש כאן סוג של ניתוח קוסמטי, המסיר קמטים מהדוחות ומלבין את התוצאות הכספיות; רוצים פחות יתרת לקוחות? פקטורינג! רוצים יותר מזומנים - פקטורינג! רוצים תזרים מזומנים חזק מפעילות שוטפת - עשו פקטורינג!
אותה מכירת חובות לקוחות תמורת מזומן, מקצרת את היקף החובות ואת ימי האשראי של הלקוחות; בהתאמה היא מגדילה את המזומנים בקופה, ומשפרת את תזרים המזומנים בזכות התקבול מהחברה הפיננסית הרוכשת את החוב.זאת אולי לא הסיבה שחברה מסוימת עושה פקטורינג; אולי היא מבקשת לגוון את מקורות האשראי, אולי הפקטורינג זול (עלויות מימון נמוכות), או שתפעולו קל יותר לעומת מקורות המימון האחרים. בקיצור, ייתכן שהשיקולים הם באמת מימוניים שוטפים, אבל אולי החברה כן נקטה במהלך הזה כי הוא מייפה דוחות.
במטריקס לא ברורה הסיבה; אולי זה באמת שיקולים פיננסיים, תפעוליים שוטפים. החברה מספקת את כל הנתונים והעובדות (וצריך לברך אותה, יש כאלו שמחביאות את הפקטורינג), אבל לא תמצאו בדוחות, כולל דוח הדירקטוריון, את התשובה לשאלה למה היא עשתה פקטורינג.
מהנתונים כאמור בדוח הרבעון השני, מתברר שמטריקס עשתה פקטורינג בהיקף של 66 מיליון שקל, כלומר מכרה יתרת לקוחות בסכום הזה וקיבלה מנגד מזומנים (נתעלם מהעמלה שהיא משלמת על השירות, שגורמת לתקבול להיות מעט נמוך יותר). אלמלא הפקטורינג, יתרת הלקוחות הייתה מגיעה ל-621.7 מיליון שקל לעומת יתרה בסך 555.7 מיליון שקל המוצגת בדוחות.
היתרה בדוחות אינה מבטאת את יחסי האשראי האמיתיים ששוררים בפועל מול הלקוחות של החברה, אלא היא מבטאת אשראי נמוך יותר מזה שמקבלים בפועל לקוחות החברה; ימי הלקוחות בשטח גבוהים משמעותית מהימים הנגזרים מהדוחות. וזה לא רק זה - המזומנים בקופה (ונתעלם מהריבית שגובה הגוף הפיננסי בגין עסקת הפקטורינג) גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות: בדוחות הם מסתכמים ב-116.8 מיליון שקל, אבל אלמלא הפקטורינג היו המזומנים מסתכמים ב-50.8 מיליון שקל. הנתון עם השיפור הקוסמטי המשמעותי ביותר הוא תזרים המזומנים מפעילות שוטפת. היקפו ברבעון השני הסתכם ב-3.2 מיליון שקל, אך זה תזרים שכולל תשלום של 66 מיליון שקל מהגוף הפיננסי שרכש את חובות הלקוחות (והתעלמתי כאמור מהעמלה היחסית נמוכה). מכאן, שתזרים המזומנים מפעילות שוטפת אלמלא הפקטורינג היה שלילי - מינוס 62.8 מיליון שקל, רחוק מאוד מהרווח הרבעוני שהסתכם ב-22.7
מיליון שקל.
ברבעון הראשון של 2012 בוצע פקטורינג בסכום של 45 מיליון שקל, כמאמר הביאור: "ליום 31 במארס 2012 וליום 31 בדצמבר 2011, יתרת החובות שנגרעו כאמור וטרם הגיע מועד פירעונם הייתה כ-45 מיליון שקל, ו-0 מיליון שקל, בהתאמה. למועד החתימה על הדוחות, כל החובות לעיל נגבו".נטרול של הפקטורינג היה מרע את הנתונים בדוחות הכספיים, כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת.
בדוחות השנתיים לא היה פקטורינג, אבל שם מספרת הנהלת החברה על עסקאות מכירת הלקוחות שנעשו במהלך השנה - "במהלך 2011 התקשרה החברה בסמוך לתום כל רבעון, למעט הרביעי, עם חברה המעניקה שירותי פקטורינג, במסגרתו המחתה לה (ללא זכות חזור, למעט במקרים של סכסוך מסחרי עם לקוחות החברה) חובות לקוחות שזמן פירעונם עד לחודש לאחר תום הרבעון הרלוונטי. בתמורה, שילמה חברת הפקטורינג למטריקס במזומן את סך החובות המומחים. בתמורה לשירותים אלו שולמה לחברת
הפקטורינג עמלה קבועה שהוסכמה מראש, בתנאים דומים לתנאי אשראי בנקאי ולתקופות קצרות של עד כחודש (ללא זכות חזרה). לתאריך 31.12.11 אין לחברה פקטורינג בתוקף...".
חברה שמיישמת פקטורינג לקראת סוף הרבעון מספר פעמים במהלך השנה, ומיד לאחר הרבעון (עד חודש לאחר מכן) החובות נגבים והכל חוזר לקדמותו, ככל הנראה עושה זאת כדי ליישר את הקפיצות והתנודות בתשלומים מהלקוחות. אולי זה בגלל עיכובים תשלומים מצד הלקוחות (למטריקס יש פרויקטים רבים בהיקפים גדולים מול מוסדות ממשלתיים), כך שהפקטורינג פשוט מסדר את התשלומים לפי מה שהיה צריך להיות; הלקוח לא משלם? אין בעיה, הפקטורינג כביכול משלם/מממן את התקופה של דחיית התשלום,
וכשהלקוח משלם - הפקטורינג מתבטל.
מהדוחות השנתיים אכן נראה שיש עיכוב משמעותי בתשלומים של לקוחות החברה לעומת המצב התיאורטי - כלומר משלמים בעיכוב מסוים (תלוי באיזה תחום/מגזר פעילות). אבל, גם אם נניח שזאת הסיבה המרכזית לפקטורינג, עדיין זה עיוות של מצב הפירמה בנקודת זמן מסוימת, כשהדוחות לא משקפים את מהלך העסקים השוטף, אלא פעולה מלאכותית שעיוותה את הדוחות.
ועדיין, יש מקום לשאלה - למה לעשות פקטורינג? רק כדי ליישר את סעיף הלקוחות (בהנחה שזו בכלל הסיבה)?
